הגעתי ל-NLP קודם כל בתור מטופל. הייתה תקופה שבה כל דבר שהיה כרוך בעמידה מול אנשים הפך אצלי לאירוע — הלב דפק חזק שעה לפני, והגוף הגיב עוד לפני שהספקתי לחשוב. ניסיתי להתגבר בכוח רצון, וזה עבד בערך כמו שכוח רצון עובד מול דפוס: לזמן קצר.
מה ששינה את התמונה היה גילוי פשוט אחד — התגובה הזאת לא הייתה אני. היא הייתה רצף שנלמד בשלב מסוים, ורצף שנלמד אפשר ללמוד מחדש. ברגע שהבנתי את זה, השאלה הפסיקה להיות למה אני כזה והפכה לאיך זה בנוי, ומה משנים.
אני לא מאמין בטיפול שנמשך לנצח. במפגש הראשון אנחנו מגדירים במשפט אחד מה אמור להיראות אחרת בסוף — משפט מספיק מדויק כדי לדעת אם הגענו אליו. משם עובדים אחורה: מה מפעיל את הדפוס, מה הוא משרת, ומה הרכיב הראשון שאפשר להזיז.
אני עובד ישיר. אם משהו לא זז, נאמר את זה. אם אני חושב שאתה צריך כלי אחר או איש מקצוע אחר — תשמע את זה ממני, גם אם זה אומר שהתהליך אצלי מסתיים.
NLP הוא כלי לשינוי דפוסים, לא טיפול רפואי ולא תחליף לו. במצבים שמחייבים אבחון או טיפול פסיכיאטרי אני מפנה לגורם מוסמך, ואומר זאת בשיחה הראשונה ולא אחרי חמישה מפגשים.
וגם: לא צריך להגיע עם הגדרה מסודרת של הבעיה. תחושה של תקיעות מספיקה בהחלט כדי להתחיל.
שיחה קצרה בוואטסאפ או בטלפון, ללא עלות. מבררים מה מטריד, ואם NLP הוא הכלי הנכון לזה. אם לא — אומר לך.
ממפים את הדפוס: מתי הוא מופיע, מה מפעיל אותו, ומה הוא משרת. בסוף המפגש כבר יוצאים עם כלי אחד לשימוש מיידי.
מפגשים של כשעה, בדרך כלל בתדירות שבועית. בכל מפגש עובדים על רכיב אחד ומתרגלים אותו במציאות שבין המפגשים.
מסיימים כשהיעד שהוגדר הושג. אחרי הסיום נשארת בקשר פתוח למקרה שצריך רענון או התאמה.
